החלטה בתיק ת"א 20840-08

1.                   בפני שתי בקשות: בקשתם של התובעים בת.א. 20840/08, אליהו סעדיה ויכין ובועז חברה לבניין בע"מ, (להלן: "סעדיה") למתן סעד לפי פקודת בזיון בית משפט ובקשה של התובעות בת.א. 20839/08 ארבע חברות המרכיבות את שותפות לב הגבעה, (להלן: "השותפות") למתן הוראות לסעדיה. עניינן של הבקשות הוא המשך בנייה שמבוצעת על ידי השותפות בחלל המצוי במבנה ברחוב בית הדפוס 11 גבעת שאול בירושלים (להלן בהתאמה: "החלל"  ו" המבנה").

2.                   המחלוקת נשוא התובענות התמקדה בזכויות באותו חלל (לצורך הכרעה בתביעת סעדיה למתן צו מניעה קבוע ומנגד בתביעת השותפות לסילוק יד) כאשר הן סעדיה והן השותפות טוענים לזכויות בו. בתחילת ההליכים ניתן על ידי בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ) צו מניעה זמני שאסר על המשיבים לאותה בקשה, השותפות ויחידיה וכן כל הבא מטעמם להיכנס או לעשות שימוש בחלל לרבות הקירות החיצוניים עד למתן החלטה אחרת של בית משפט מוסמך.

3.                   השותפות הגישה בקשה לביטול צו המניעה שנדחתה ובהמשך הגישה בקשה להגדלת סכום הערובה שהתקבלה. סעדיה הפקיד בשלבים שונים ערבויות בנקאיות בסכום מצטבר של 250,000 ש"ח. הסיבה להגדלת סכום הערבות הייתה הקושי שהתעורר בשל התמשכות ההליך נוכח הטענה האפשרית לקיומו של נזק לשותפות בשל כך שאיננה יכולה לבנות בחלל נוכח צו המניעה אף שהיא אוחזת בהיתר בניה לבנייתו של החלל. במהלך הדיון בתובענה ולאחר שמיעת עדותו של העד מר ד' קאופמן הודיע סעדיה על צמצום תביעתו רק לחלק מן החלל שמתוחם בין מפלס הרצפה של היחידה שבבעלותו הצמודה לחלל למפלס התקרה של יחידה זו. מפלס הרצפה הוא בגובה 12.30 - ומפלס התקרה הוא בגובה 08.40 - כך שהגובה של היחידה הוא 3.90 מטרים (שני המפלסים יקראו בהתאמה: "מפלס הרצפה"  ו- "מפלס התקרה").

4.                   בשלב מתקדם של הדיון לאחר שנשמעו חלק מהראיות במסגרת ניסיונות רבים שנעשו להגיע להבנה מעשית למחלוקות שיאפשרו מחד את תחילת הבניה של החלל, שהייתה למעשה אינטרס משותף של הצדדים ולא יגרמו לפגיעה בסעדיה,  הגיעו הצדדים להבנה, מבלי לפגוע בטענותיהם או לוותר עליהן ומבלי להסכים לשינוי או הרחבת חזית בנוסח הבא:

"א.       שותפות לב הגבעה תעמיד לרשותו של סעדיה מקום אחסון חלופי לחפצים הנמצאים בחלל. מקום האחסון יהיה בין 100 ל- 150 מטר וימוקם או בבניין עצמו במקום אחר, בחניון או בתחתית השטח שעומד להיבנות.

ב.         לאחר העמדת מקום זה יועברו חפציו של סעדיה לאותו מקום על ידי סעדיה. העברת החפצים תתבצע בתוך 60 יום ממועד העמדת המקום לרשות סעדיה.

ג.          צו המניעה המונע את כניסת השותפות או מי מטעמה לחלל יסוייג באופן שבו השותפות תוכל להכניס לחלל בעלי מקצוע מטעמה לצורך ההכנות לבנייה בתיאום עם מר סעדיה ובלבד שהבניה לא תחל בטרם יועברו החפצים. לאחר העברת החפצים תוכל השותפות להתחיל בבנייה.

..."

(עמ' 55 לפרוטוקול, דיון מיום 19.9.11- ההדגשה שלי - א.ד.).

5.                   מתוך ההסכמה עולה כי לאחר הסדרת פינוי החפצים הותר לשותפות להיכנס לחלל, להכניס לתוכו בעלי מקצוע ולהתחיל בבנייה.

6.                   ביום 17.1.12 ניתן פסק דין חלקי שהחלק הרלבנטי בו לענייננו הוא:

"לאור האמור לעיל:

א.                  תביעתו של סעדיה בת.א. 20840/08 מתקבלת בחלקה במובן זה שניתן צו מניעה קבוע בכפוף להסכמת הצדדים ולפיו תימנע השותפות מלתפוס חזקה באותו חלק של החלל שמתוחם במפלס רצפת היחידה של סעדיה בבניין ובמפלס של תקרת היחידה.

ב.                   תביעתם של יחידי השותפות בת.א. 20841/08 נדחית למעט בכל הנוגע לאותו חלק של החלל שלגביו אין סעדיה טוען לבעלות כמפורט לעיל."

(סעיף 94 לפסק הדין החלקי - ההדגשה שלי - א.ד.).

7.                   פסק הדין החלקי קיבל אפוא את עמדת סעדיה לגבי זכויותיו באותו חלק של החלל המתוחם בין מפלס הרצפה למפלס התקרה ואסר על תפיסת חזקה של השותפות באותו חלק של החלל. עם זאת ההוראה שבפסק הדין סוייגה באמירה 'בכפוף להסכמת הצדדים'.  השותפות הגישה ערעור על פסק הדין החלקי.

8.                   לטענת סעדיה בבקשתו לפי פקודת בזיון בית המשפט השותפות מבצעת עבודות בנייה בתוך שטח החלל שלגביו חל צו המניעה הקבוע. הוא מתאר כי השותפות מבצעת עבודות של הצבת פרופילי ברזל מתחת לרף העליון של היחידה שהוא גם הרף העליון של החלק שלו בחלל.  כמפורט בתצהירו מוצבים רלסים ופרופילי ברזל אשר אמורים להוות תשתית ליציקת תקרה בגובה של 2.74 מטרים - שמטרתם הצבת תקרה בגובה נמוך יותר ולמעשה בתוך החלל ולא במפלס התקרה שלו (סעיף 13 לתצהירו).

9.                   השותפות אינה חולקת על כך שהיא מבצעת פעולות בנייה באותו חלק של החלל אלא שלשיטתה האמירה 'בכפוף להסכמת הצדדים' מתייחסת להחלטה לסייג את צו המניעה והיא מתירה לה לבנות ללא הגבלה את הבניין בהתאם להיתר הבנייה שבידה ובהתאם לתכנית בניין ערים.  ההיתר התואם את התב"ע קובע כי גובה מפלס התקרה יהיה נמוך יותר - 2.70 מטר במקום 3.90 מטר. יש לציין כי הצדדים אינם חלוקים כי רצפת אותו חלק של החלל הוקמה בגובה הנכון.

10.               המחלוקת בין הצדדים היא אפוא בשאלת יציקת תקרה בחלל שהיא נמוכה יותר ממפלס התקרה, כפי שנקבע בפסק הדין החלקי ולגביו ניתן צו המניעה הקבוע אך תואמת את היתר הבניה. בעוד שסעדיה עומד על כך שהשותפות יכולה לבנות את התקרה אך ורק בגובה מפלס התקרה סבורה השותפות כי היא רשאית ואף חייבת לבנות אותה לפי ההיתר בגובה נמוך יותר.  משמעותה המעשית של המחלוקת היא ברורה: סעדיה סבור שהוא זכאי לקבל חלל במלוא הגובה שנקבע בפסק הדין החלקי (3.90 מטרים) בעוד שהשותפות פועלת לבניית רצפה ותקרה שישאירו חלל נמוך יותר בגובה של 2.70 מטרים.